כל התגובות וההמלצות.

יישר כח ענק על ההצגה! כתוב היטב, מדוייק, שפה בימתית יפה ונקייה, עבודת שחקנים פנימית ועוצמתית. וחומר אמיץ. אי אפשר שלא לבכות בסצינת הסיום. הולך ומשתבח מהצגה להצגה.

ההצגה מצויינת. מרגשת ונוגעת ומעוררת למחשבה, על נושאים שרלבנטים לכולנו. יישר כח על האומץ להעלות הצגה שמציבה מראה המציגה את הקשיים והמרכבויות ללא כחל וסרק. אתה ממש מוכשר! המלצתי להביא את ההצגה בפני כלל עובדי קידום נוער. במידה וזה אכן יקרה, הייתי עושה אחרי ההצגה מעגל שיתוף איתך ועם השחקנים. עוד נדבר... תודה שהזמנת אותי. יישר כח גדול!

וואו אני עדיין תחת החוויה המרטיטה והחזקה מבחינה מקצועית הייתה לי חוייה גדולה מאוד מבחינה רגשית זה טלטל אותי החויה מאוד חזקה ומעצימה אתה בונה את השלבים והדרגות בצורה שהשיא בסוף בצורה נפלאה . כפי שאמרתי לך להורים זו חויה מחוייבת לבחורים , אני תוהה האם נכון להעמיד את ההורים מול הבחורים במבט כל כך מבקר

הייתי בקהל והרגשתי כאילו מציגים את הסיפור האישי שלי על הבמה. ההצגה הזו נתנה לי את האומץ להבין שחייבים לשתף ולא להשאיר הכל בבטן.

כאב לנערים בחורי ישיבות הרגשתי שההצגה חיברה אותי לעולם שלהם בצורה שלא הכרתי. תודה על חוויה בלתי נשכחת.

תוכן חשוב המועבר בצורה אמנותית, מעורר שיח ונוגע ללב. חובה לכל מנהל להביא את אחת מההצגות למוסד החינוכי שלו.

אמש שברתי שגרה בת שלוש שנים, ולא התיישבתי לכתוב לכם כהרגלי, מידי מוצ"ש.
במקום זאת, נסעתי לצפות בהצגה שהוזמנתי אליה אישית,
אשר עוסקת כל כולה בסוגיה של החברה החרדית ונוער מתמודד.
התוכן היה חשוב לאין ערוך, ההפקה, התסריט והבימוי, היו מושלמים,
ואני חזרתי הביתה מאוחר עמוסה בתובנות, רגשות והמון מחשבות.

הנרטיב של הסיפור היה מוכר וכואב:
משפחה חשובה (שם ההצגה "בית טוב"...) בחור שהוא השפיץ של הישיבה
שיוצא לשידוכים עם לא פחות מהבת של ראש הישיבה.
אממה... שתוך כדי השידוך יוצא המרצע מן השק, ומתברר שלבחור "המושלם"
ישנו אח שירד מהדרך ואיננו מתגורר בבית כבר שנתיים,
האב, שהתדמית חשובה לו יותר מכל (וגם השידוך), העיף אותו מהבית,
וכעת הסיפור כולו צף מחדש למרות כל הניסיונות של האב להסתיר את העובדה הזאת.

מסתבר שאי אפשר להחביא ילד וגם לא רגשות לאורך זמן
(כמו שפעם ניסו להחביא ילדי תסמונת דאון להבדיל),
בטח שלא להסתיר ועוד יותר מסתבר,
שאין תחליף למשפחה ולריפוי שהיא יכולה להביא בכנפיה בע"ה.

הסיפור שמתפתח הוא סביב עולמם הרגשי של האח הבכור, האב והבן שעזב את הבית, כל אחד מנקודת מבטו.
המטרה המרכזית של ההצגה הינה הצפה של הנושא והעלאת מודעות ציבורית (שאפו ענק על זה),
אבל אני חושבת, בתור הורה מתמודד בעצמי ובתור אחת שמכירה די הרבה הורים כמוני וכמוכם,
שהיו שם מסרים הרבה יותר עמוקים ורוחביים. חולקת איתכם כמה:

המסר הראשון היה, שגם אם נדמה ש"פטרנו את הבעיה" והילד יצא מהבית,
לא רק שהבעיה לא נפתרה, היא גדלה.
האם עצרנו פעם כחברה, לחשוב ולהבין מה קורה להם כשהם ללא מעטפת משפחתית
ואין להם לאן לחזור? המשמעות של זה הינה שכל מי שיציע להם קורת גג וקצת כסף,
יהיה "ההורה החדש" שלהם. גם אם זה אומר שעליהם לתת בתמורה מחירים גבוהים מאד של חירות הגוף או הנפש.

"לזרוק ילד מהבית" אומר לשלם מחירים גבוהים מאד של סיכון,
אנשים לא תמיד מבינים עד כמה.
ואם ניקח את זה הפוך, כשהורה מוכן להתמסר ולסבול את כל האי נעימות והצער
וכל זאת על מנת לתת לילד שלו מקום מוגן ובטוח להבריא ולהרגיש בו רצוי ושייך,
הוא עוסק בהצלת נפשות כפשוטו ממש.
העוצמה של האקט הזה, היא בלתי ניתנת לתיאור בכלל,
ואת זה, אתם הורי אהבת עולם, עושים כל יום מחדש.

המסר השני היה, מחירה של ההדחקה וההסתרה.
המחיר היקר של תחזוקת הפוזה ש"אצלינו הכל מושלם".
העוצמה הגדולה ביותר היא היכולת להיות גם חלשים לפעמים.
היכולת לבקש עזרה, היכולת להיות בענוה. היכולת להתפלל מלב נשבר.
ולשם, רק הילדים האלו מצליחים להביא אותנו,
כי השיעור שלהם בועט בנו ישר בבטן הרכה ומאלץ אותנו להתקלף.
אם אתם כאן איתנו, סימן שאתם מזמן כבר שמים דברים "על השולחן"
ונותנים ללב שלכם הזדמנות להיפתח.
תחשבו כמה הורים יש שעדיין מדחיקים, הודפים ומסתירים,
מכאב וחוסר מודעות, מרצון להגן על עצמם ועל יתר הילדים.
כמה כעס, חוסר אונים, כאב ומרחק ישנם בין הורים לילדים.

היתה לי חברה קרובה שהבת שלה ירדה מהדרך
והיא עצמה היתה אשת חינוך מאד מוכרת וחשובה.
היא לא יכלה להכיל את הקונטרסט הזה בין איך שהבת שלה מצטלמת לתיק תוק
לבין שיעורי ההשקפה שהיא, האמא, מוסרת בסמינר.
היא ניסתה להדחיק את קיומה של הבת, להתרחק ולהרחיק אותה מהבית.
הכאב הזה חדר לה את כל חדרי הלב והיא שילמה על כך מחיר יקר של סרטן.
כיום, היא כבר לא כאן, אבל היא כן הספיקה לחבק את הבת שלה ולהתפייס איתה
כמה חודשים לפני שהיא נפטרה, כשהיא הבינה את הטעות שבהרחקה.
להדחקה ישנו מחיר כבד: בבריאות הגוף והנפש. ובעיקר, בנעילת הלב.

היו שם עוד מסרים רבים מעל ומתחת לפני השטח,
אבל המרגש מכולם בעייני היתה דווקא הדמות של האח הבכור
הוא ייצג את החוליה המקשרת. המגשרת. את דור התיקון.

הוא למד מצד אחד, לפתח חמלה כלפי המצוקה של אביו, דור שני לשואה, שרק רצה לשרוד ולהצליח, ולמד לעשות זאת על ידי הדחקה וכוחנות.
מצד שני הוא למד לפתח רגישות ולראות את המצוקה של אחיו הנושר שהרגיש דחוי, נכשל, לא אהוב ולא שייך
והוא בעיקר למד לבקש את הזכות לתקן את הנרטיב הבין דורי של הדחקה והכחשה וללמוד להיות מחובר, כנה ואמיתי.

"אבא, אני בסך הכל רוצה לתקן",
היה המשפט שהוא אמר לאבא שלו כשהוא ביקש לעצור את השידוך,
לעצור את הרכבת הרים ולהקשיב למה שבאמת קורה מסביבו
ומנפץ לו את התדמית, את המשפחה, ואת הלב.

היתה שם בקשה ללמוד מחדש מהו קשר, מהם נישואין, מהי משפחה.
אני כותבת לכם את המילים האלו ועדיין יש לי צמרמורת.

תחשבו על זה רגע (וכאן מגיע המסר המרכזי) -

עם כל הכאב המטורף שאנחנו עוברים,
בסופו של יום, הילדים האלו לימדו אותנו יותר מכל מורה אחר מהי אהבה.
מהי התמסרות. מהי פתיחות רגשית ומהי כנות ותקשורת רגשית (גם כלפי עצמינו).

עם כל הצער שאנו עוברים,
דווקא הם מלמדים אותנו כחברה,
לקבל את היותינו שואפים לשלימות אך לא מושלמים.
להיות כנים ולהודות היכן שטעינו.
זה דבר אדיר, כי ככה צומחת חברה מתוקנת.

עם כל הביזיון שאנו חווים,
הם אלו שמלמדים אותנו שמותר לבכות ולהרגיש את כל מנעד הרגשות.
מותר לחזור להיות עם לב יהודי שמתגעגע, כוסף, כואב, חי ומרגיש.
כי מי שמרגיש באמת, יודע גם מהי התעלות, דביקות ושמחה, וקרבת אלוקים אמיתית.

עם כל הסיבוב הזה שאנו עוברים,
אנו לומדים מהעומק, מבפנים מה זה "אני לדודי, ודודי לי",
מה זה להיות בהתמסרות ואהבה ומה זה לקבל חזרה.

אנו לומדים כיחידים וכחברה,
מה זה להיות שייכים למרות חילוקי הדעות,
למרות השוני ביננו, לומדים מהי אחדות מלכדת. מהי משפחה.

האם לא לזה קוראים "תיקון"?

אז תגידו לי אתם:
מעבר לתפאורה, לשחקנים ולהצגה,
מי מנהל כאן את התסריט הגדול והמרגש מכולם?
מי מוביל בכל חוטי הלב, ומקשר אותם חזרה?
כי בסופו של דבר, כל מה שאנחנו עוברים זהו רק משל במיקרו
למה שקורה בסיפור הגדול, במערכת היחסים ביננו לבין בורא עולם,
שנזכה באמת לבקשה:
"אבא, אנחנו בסה"כ רוצים לתקן".
אמן.

תודה למר משה קרביץ על ההצגה המושקעת והמיוחדת כל כך!
שבוע מבורך!

ההצגה הסתיימה
אך ההדים לא מפסיקים לזרום
על החוויה העוצמתית .
שתזכו להגיע עוד יותר רחוק לקהלי ייעד שונים
יישר כח גדול‼️🥇🥇

אני מכיר אין ספור בחורים שחוו תלות מסויימת וכל שהיא חושב שזה נושא שחשוב להציף... כמובן שזה רגיש וצריך להיות חכם לגביי זה ! אין עליכם

התחברתי, ופתאום הבנתי סוף סוף את אבא שלי... וגם קצת נחשפתי לרגשות של עצמי...

חיובי מאוד חינוכי הצגה ברמה מקצועית גבוהה ושמירה על כל הערכים היהודיים והחרדים

מעולה, מציף מציאות בציבור.

חשוב מאוד וחובה

חשוב מאוד להעלות את הנושא

מדהים מעורר נקודות חשובות בנוי מעולה

תוכן מדויק למציאות חיים. נושאים שפחות שוחח עליהם באופן פתוח

מדהים, מגדל, ופותח דרכי מחשבה חדשות.

רמה מאד מאד גבוהה של תוכן בנושא שלא יוצא כמעט לשמוע עליו משום כיוון וזה עצמתי

תוכן מדהים שמקרב את האדם לעצמו, תוך מודעות אישית והבנה רחבה יותר...

מעולה. נוגע

מושלם!

נוגע בנקודות רגישות ומטלטל ומעורר מחשבות

אהבתי מאוד

רמה גבוה. תוכן איכותי מחבר ומעשיר

מצוין. כואב ואמיתי

יפה אך מעט ארוך ומדי הרבה מונולוגים

רמה גבוהה מאד מושקע ביותר

הזיה מטורף מרגש

מיועד למגזר חרדי,מי שלא מהמגזר יתקשה להבין את הדקויות נוגע בניואנסים חשובים מאוד שראוי שיעלו לשיח.

מאוד התחברתי לעלילה ולתוכן, התפעלתי שנודע לי אח"כ שהשחקנים אינם חרדים

נפלא ומלא תוכן

קולע

האחרון היה יפה

בבית טוב הביקורת על ההורים חזקה מידי

מדהיםםם בנוי טוב מאוד. ניכרת ההשקעה והחשיבה על הכלל והפרטים הקטנים. ❤️